פריצת דיסק מותני

פריצת דיסק היא אחת הסיבות השכיחות לכאבי צוואר וגב. עמוד השדרה בנוי כעמוד המורכב מחוליות רבות המסודרות אחת על גבי השנייה. בין כל שתי חוליות נמצא דיסק, המשמש כבולם זעזועים. במרכז הדיסק הבין-חולייתי נמצא גרעין הדיסק, המורכב מחומר אלסטי דמוי ג'ל שמקנה לדיסק את גמישותו הרבה. גרעין הדיסק מוקף במעטפת חיצונית חזקה דמוית צמיג, שתפקידה לתחום ולהגן על גרעין הדיסק.

כאשר מעטפת הדיסק נבקעת, חלק מגרעין הדיסק יכול לפרוץ דרך המעטפת לתעלת השדרה – וללחוץ על חוט השדרה ושורשי העצבים העוברים בה. הלחץ הנוצר על הרקמות העצביות בתעלה, בשילוב עם דלקת מקומית הנגרמת מחומרים שונים המופרשים מהדיסק הפרוץ – גורמים לכאבים קשים בגב ולאורך הרגל (סכיאטיקה), ובמקרים קשים יותר עלולים לגרום גם לשיתוק ופגיעה תחושתית על רקע הפגיעה העצבית.

פריצת דיסק מותני מאופיינת בכאבים בגב התחתון לאורך הרגל ונימול. במקרים של לחץ קשה עלולות להופיע הפרעות נוירולוגיות, הכוללות חולשה או שיתוק של חלק משרירי הרגל, ירידה בתחושה והפרעה בשליטה על הסוגרים.

מה קורה בבדיקה הראשונה במרפאה?

כדי לבסס את האבחנה הרפואית, הרופא המטפל מבצע תהליך אבחנתי בעל מבנה קבוע:

  • תחקור רקע רפואי – כולל היסטוריה רפואית קצרה של מחלות רקע, טיפולים תרופתיים וכדומה.
  • תשאול – בירור משך ואופי הסימפטומים עליהם מתלונן הנבדק, עוצמת ומיקום הכאבים, והטיפולים שהנבדק ניסה בעבר.
  • בדיקה גופנית – הכוללת בדיקה של עמוד השדרה לאיתור עיוותים ומגבלה בטווחי התנועה, בדיקה מקיפה של מצבו הנוירולוגי של הנבדק, לרבות האופן בו הוא מתהלך, שיווי משקל, בדיקת הכוח של קבוצות השרירים השונות, בדיקת התחושה והרפלקסים בגפיים ובדיקות ספציפיות אחרות.
  • בדיקות דימות – רק לאחר תחקור ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית של המטופל, יזדקק הרופא ל-CT ו/או MRI של האזור הרלוונטי בעמוד השדרה, לצורך ביסוס האבחנה הקלינית ותכנון הטיפול הניתוחי במידת הצורך.

מהן אפשרויות הטיפול השמרני בפריצת דיסק?

פריצת דיסק היא מצב הפיך בעל פוטנציאל של 70-80% לשיפור ללא כל טיפול ניתוחי. פרגמנט הדיסק הפרוץ מתפרק ונספג על ידי הגוף בתהליך האורך מספר חודשים, ויחד עמו חולפים בהדרגה הסימפטומים העצביים של כאב, נימול וחולשה. לאור זאת, במרבית המקרים הטיפול השמרני יספק מענה טיפולי הולם לרוב המטופלים.

אפשרויות הטיפול השמרני כוללות בין היתר טיפול תרופתי בכאבים, מנוחה מפעילות מאומצת המחמירה את הכאב ופיזיותרפיה. חשוב לזכור כי טיפולים אילו אינם "מחזירים" את הדיסק למקום ותפקידם היחידי הוא להקל על המטופל, עד שהדיסק ייספג באופן טבעי.

הסימפטומים חולפים לרוב בין שלושה לשישה חודשים, אך רוב המטופלים חשים הקלה כבר כעבור מספר שבועות.

מתי מומלץ טיפול ניתוחי לפריצת דיסק?

המלצה על ניתוח לכריתת הדיסק הפרוץ תינתן לרוב עקב אחת מהסיבות הבאות:

  • חולשה משמעותית בכוח של אחת מקבוצות השרירים בגפיים, הנגרמת עקב הדיסק הפרוץ.
  • החמרה של הנזק הנוירולוגי (חולשה, רגל רדומה).
  • כאבים משמעותיים המפריעים בניהול שגרת היום ולא משתפרים על אף טיפול שמרני של מספר שבועות.
  • כאבים עזים המרתקים את החולה למיטה, ואינם נשלטים באמצעות טיפול במשככי כאבים וטיפול מירבי של מרפאת כאב.
  • במקרים קיצוניים בהן מתרחשת פריצה של חומר דיסק רב, היוצר לחץ קשה על שק השדרה והעצבים בתוכו. במקרים אלו עלולה להתפתח תסמונת "זנב-הסוס" (Cauda Equine Syndrome), המתבטאת בחולשת רגליים והפרעה בשליטה על מתן השתן והצואה. מצב זה הוא נדיר ביותר, ומחייב ניתוח דחוף על מנת להסיר את הלחץ משק השדרה ולאפשר התאוששות של הנזק הנוירולוגי.

 

חשוב להדגיש: לממצאים המודגמים בבדיקת הדימות (CT, MRI) תפקיד מסייע בקבלת ההחלטה על הטיפול הניתוחי. למרות שההחלטה על הצורך בניתוח היא קלינית בעיקרה, הנטייה להמליץ על ניתוח תגבר אם נראה דיסק פרוץ גדול, הגורם לחץ ניכר על שק השדרה והשורשים בבדיקת הדימות.

קישורים לעמודים פנימיים באותו נושא:

למידע נוסף על ניתוח זעיר-פולשני לטיפול בפריצת דיסק – לחצו כאן

למידע נוסף על ניתוח כריתת דיסק לחצו כאן