מיאלופתיה צווארית

מיאלופתיה על רקע היצרות התעלה הצווארית

כחלק מתהליך ההזדקנות של גופנו, הדיסקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה מאבדים מנפחם וגובהם, ובמקביל מופיעים שינויים ניווניים במפרקים הקיימים בין החוליות. תהליכים אלו גורמים להיצרות הדרגתית של התעלה השדרתית, שעלולה לגרום ללחץ ניכר על חוט השדרה ושורשי העצבים היוצאים ממנו.

מיאלופתיה היא תסמונת המתבטאת בפגיעה בחוט השדרה עצמו, בעקבות לחץ שנגרם מפריצת דיסק.

התסמונת מאופיינת בהפרעה נוירולוגית המערבת את ארבעת הגפיים וכוללת: כאבים וזרמים, נימול והפרעות בתחושה, הפרעה ביכולת התנועה העדינה בכפות הידיים וקושי בהליכה. במצבים מתקדמים עלולה להתפתח חולשה קשה של השרירים בגפיים, בליווי הפרעה בשליטה על הסוגרים.

מאחר שחוט השדרה מכיל תאי עצב בדומה לרקמת המוח, נזקים לחוט השדרה עלולים להיות בלתי הפיכים גם לאחר ביצוע ניתוח ושחרור הלחץ מחוט השדרה. מסיבה זו, הגישה הרפואית המקובלת למיאלופתיה צווארית הגורמת ללחץ משמעותי על חוט השדרה היא ביצוע ניתוח לשחרור מוקדם של חוט השדרה – גם במקרה שהתסמינים הנוירולוגיים קלים יחסית.

מה קורה בבדיקה הראשונה במרפאה?

כדי לבסס את האבחנה הרפואית, הרופא המטפל מבצע תהליך אבחנתי בעל מבנה קבוע:

  • תחקור הרקע הרפואי של המטופל – כולל היסטוריה רפואית קצרה של מחלות רקע, טיפולים תרופתיים וכדומה. חשוב לברר אם קיימים מצבים או מחלות אחרות העלולים להתאפיין בתסמינים דומים כגון: סוכרת, בעיות בכלי הדם ברגליים, ו/או בעיות נוירולוגיות אחרות.
  • תשאול – בירור משך ואופי הסימפטומים עליהם מתלונן הנבדק, עוצמת ומיקום הכאבים, והטיפולים שהנבדק ניסה בעבר.
  • בדיקה גופנית – הכוללת בדיקה של עמוד השדרה לאיתור עיוותים והגבלה בטווחי התנועה, בדיקה מקיפה של מצבו הנוירולוגי של המטופל, כולל אופן ההליכה, שיווי משקל, בדיקת הכוח של קבוצות השרירים השונות, בדיקת התחושה והרפלקסים בגפיים ובדיקות ספציפיות אחרות.
  • בדיקות דימות – רק לאחר תחקור ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית של המטופל, יזדקק הרופא לבדיקת CT ו/או MRI של האזור הרלוונטי בעמוד השדרה, לצורך ביסוס האבחנה הקלינית, ותכנון הטיפול הניתוחי במידת הצורך.

הטיפול השמרני בהיצרות התעלה השדרתית:

למידע נוסף על הטיפול השמרני לחצו כאן 

ניתוח לשחרור תעלת השדרה (למינקטומיה צווארית) – הכנסו לכאן